כאשר צריכת הקלוריות שלנו מהמזון גבוהה מהוצאת הקלוריות של הגוף, תתבצע אגירה של שומן ומשקל הגוף יעלה; לעומת זאת, במצב של חוסר בקלוריות מהמזון, ייאלץ הגוף לגייס את האנרגיה החסרה לו ממקורות האנרגיה שבו, ובמצב של מחסור אנרגטי ארוך טווח, יתרחש פירוק מוגבר של שומן ו/או של רקמת שריר.

 

שינויים במשקל הגוף ובהרכבו

 

כאשר ישנו חוסר התאמה קל בין כמות האנרגיה שהגוף מקבל במזון, לבין הכמות שהגוף מוציא - מופעלים מנגנוני פיצוי שמאפשרים לשמור על משקל והרכב גוף קבועים יחסית. מנגנונים אלה מגבירים את הוצאת האנרגיה של הגוף, כשצורכים ביום מסוים קצת יותר קלוריות במזון מהדרוש לגוף, ולהיפך. כאשר נוצר חוסר איזון משמעותי יותר בין הכנסת אנרגיה לבין הוצאת אנרגיה, יחול שינוי במשקל הגוף: הכנסת אנרגיה גבוהה משמעותית באופן יומיומי, בהשוואה להוצאת האנרגיה תגרום לעלייה במשקל, ולהיפך. חשוב לזכור כי הגוף מתקשה יותר להפעיל את מנגנוני הפיצוי כאשר התזונה עתירה בשומן וקיים אי סדר בארוחות, בהשוואה למצב שבו התזונה דלה בשומן והארוחות מסודרות.

 

שינויים במשקל הגוף - השפעות זמניות

 

 

אכילה או שתייה מוסיפים למשקל הגוף כמשקלם.

שתייה של 500 מ"ל מוסיפה 500 גרם למשקל הגוף, בעוד שאכילה של פרוסת לחם תוסיף רק 30 גרם.

איבוד נוזלים, בעיקר דרך הזעה ודרך השתן, יפחית ממשקל הגוף באופן זמני בלבד.

איבוד ליטר של נוזלים בזמן פעילות גופנית מאומצת יביא לירידה זמנית של ק"ג במשקל הגוף.

יציאות - עצירות של מספר ימים תגרום לעלייה זמנית במשקל, בעוד ששלשולים יגרמו לאיבוד מוגבר של נוזלים ולירידה במשקל הגוף.

חומרים במזון - צריכה עודפת של פחמימות תגרום לאגירתן בשרירים ובכבד יחד עם נוזלים. צריכה מוגברת של מלח תגרום לאגירה עודפת של נוזלים בגוף. חומרים אלה מגדילים את תכולת הנוזלים בגוף ולכן תורמים לעלייה במשקל הגוף.

המחזור החודשי אצל האישה ישפיע על המשקל. תכולת הנוזלים בגוף משתנה בשלבים השונים של המחזור ובהתאם משתנה גם משקל הגוף.

שינויים ארוכי טווח במשקל הגוף

 

שינויים אלה חלים כאשר מתרחש שינוי במסת הרקמות בגוף. ביכולתנו להשפיע בעיקר על משקלם של שני סוגי רקמות - רקמת השריר ורקמת השומן.

 

במצב שבו צריכת הקלוריות מהמזון גבוהה מהוצאת הקלוריות של הגוף, תהיה אגירה של שומן ברקמת השומן ותתקבל עליה במשקל הגוף. אימוני כוח גורמים אף הם לעליה במשקל הגוף אך עליה זו מקורה בעיקר בעליה במסת השריר. לעומת זאת, במצב של חוסר בקלוריות מהמזון (יחסית לצרכי האנרגיה של הגוף) יאלץ הגוף לגייס את האנרגיה החסרה לו ממקורות האנרגיה שבו. מאגרי הפחמימות (גליקוגן) קטנים יחסית (כמה מאות גרמים) ולכן במצב של מחסור אנרגטי ארוך טווח יתרחש פירוק מוגבר של שומן ו/או רקמת שריר במטרה לספק את צרכיו האנרגטיים של הגוף.

 

מדד עצמי להערכת המשקל הרצוי

 

מכיוון שמשקל הגוף מושפע מגורמים רבים בעלי השפעה קצרת טווח או ארוכת טווח, רצוי לבצע מדידה של הרכב הגוף במטרה להעריך נכונה את השינויים החלים בו. מדידות אלה חשובות במיוחד כאשר משלבים פעילות גופנית שמשפיעה על מסת השריר. קיימות שיטות רבות למדידת השינויים בהרכב הגוף, אך הן דורשות מכשור מיוחד ובודקים מיומנים. דרך פשוטה להערכה גסה של עודף משקל היא חישוב מדד מסת הגוף (Body Mass Index - BMI).

 

עודף משקל (שכיחות וגורמים)

 

השינויים בדפוסי החיים בעשורים האחרונים יכולים להסביר, לפחות באופן חלקי, את העלייה בשכיחות ההשמנה:

 

 

הרגלי תזונה - התזונה מאופיינת בעליה בתכולת השומן במזון וכן באי-סדירות בארוחות (מספר הארוחות וזמני האכילה).

פעילות גופנית - חלה ירידה משמעותית בכמות הפעילות הגופנית הן בעבודה והן בשעות הפנאי ובעקבות זאת פחתה הוצאת האנרגיה היומית והשימוש בשומן כמקור אנרגיה.

גורמים פסיכולוגיים וחברתיים האופייניים לחברה המודרנית - מצבים שונים כמו לחץ, חרדה או דיכאון משפיעים על האכילה. מפגשים חברתיים מתבססים יותר על אכילה מאשר על פעילויות אחרות וגורמים לאכילה מעבר לצורכי הגוף.

 

השלכות בריאותיות

 

עודף משקל שמקורו מעודף שומן מעלה את דרגת הסיכון לחלות במחלות שונות:

 

 

יתר לחץ דם

מחלות לב וכלי דם

סוכרת

מחלות כיס מרה

סוגים מסוימים של סרטן (מעי, שחלות, ערמונית)

דלקות בפרקים הנושאים את משקל הגוף

הפרעות בתפקודי נשימה

בעיות פסיכולוגיות

בנוסף, כאבי גב ומחלות עור באזור קפלי השומן עלולים להופיע גם הם כתוצאה מעודף משקל.

דרכים להפחתה במשקל והשפעות שליליות של דיאטות רזון

 

בדיאטות רזון, כלומר במצב בו מצמצמים באופן חריף את כמות האנרגיה הנצרכת מהמזון ביחס לצרכים האמיתיים של הגוף, מתרחשים תהליכים בלתי רצויים:

 

איבוד מסת שריר - מטרתה של הירידה במשקל היא איבוד מסת שומן. רקמת השומן היא רקמה בעלת נפח גבוה יחסית למשקלה, בעוד שרקמת השריר היא רקמה צפופה בעלת נפח נמוך ומשקל גבוה יחסית לרקמת השומן. מבחינת המראה החיצוני איבוד ק"ג אחד של שומן יצמצם את נפח הגוף יותר מאשר איבוד ק"ג של שריר.

 

דיאטת רזון קיצונית (פחות מ- 1,000 קלוריות) תגרום לאיבוד מוגבר של מסת שריר.

 

התוצאה – איבוד משקל מהיר יחסית שמקורו בפירוק תאי שריר ומאיבוד כמויות גדולות של נוזלים.

 

צמצום הוצאות האנרגיה של הגוף - אחת הסיבות לצמצום הוצאות האנרגיה של הגוף היא איבוד מסת השריר המהווה צרכנית אנרגיה משמעותית בגוף. בנוסף, הגוף מצמצם את קצב התהליכים "מבזבזי" האנרגיה ומשיג בכך צמצום נוסף בהוצאותיו.

 

תופעה זו אינה רצויה כיוון שהגוף מפחית את הוצאת האנרגיה היומית והירידה במשקל נבלמת.

 

חזרה לאכילה רגילה תגרום לעלייה במשקל משום שכמות המזון החדשה נתפסת על ידי הגוף כעודפת ביחס לצרכיו האנרגטיים החדשים.

 

דיאטות רזון מתאפיינות, בנוסף למחסור באנרגיה, בחוסר ברכיבי מזון החיוניים לגוף (ויטמינים, מינרלים) ולכן עלולה להתרחש פגיעה בבריאות הגוף ובתפקודו.